השתחלתי בין ידייך, אתה כבר ישן.
עוד לילה שאני יוצאת עם חברים ואתה בוחר להשאר בבית.
לילה קודם אמרת כל כך הרבה דברים על העתיד שלנו.
"אשלם לך על הלימודים"
"נעשה קעקוע ביחד"
"בואי נעבור למקום שהוא רק שלנו"
"בואי נטוס לחופשה"
"אני רואה אותך בעתיד שלי, אני רואה אותנו כמשפחה"
ואז נרדמת.
אין לי מושג על מה חלמת או מה גרם לך להתהפך עליי אבל זה קרה.
מדהים אותי שכשאתה רחוק אני לא מפסיקה לחשוב עלייך
וכשאתה קרוב... רק תתן לי לנשק את האדמה שאתה דורך עליה.
בגדתי בך, סלחת לי.
פגעתי בך ובאמון שלך, אתה עדיין פה.
ביקשתי סליחה מיליון פעם, התחננתי שתחזור,
אתה שלי עכשיו.
יכול להיות שטעיתי?
אולי לא הייתי צריכה להתחנן שתחזור?
אם הייתי מחכה קצת יותר מארבעה ימים יש מצב שלא היית חוזר?
יש מצב שלא הייתי מבקשת שתחזור?
השתגעתי בלעדייך... בכיתי כל לילה.
והיום אני שואלת את עצמי, למה?
הרי אני דניאל,
דניאל הזיינת על, השווה, זאת שמסובבת את כולם על האצבע הקטנה.
זאת שיכולה לפרק כמה משפחות שבא לה, סתם כי בא לה.
אני דניאל מהשמועות.
הטיזרית, המציצה הכי טובה שאי פעם תקבל, הטוורקרית הזאת שתטריף אותך, הזונה ההיא.
אני דניאל הזאת ולך אין מושג מי היא בכלל.
בחרתי אותך כאילו בפינצטה,
בחור מרחוק שלא מודע לכלום ואני מי שאני עבורו כי בחרתי להציג את עצמי ככה.
דניאל אלופת השקרים.
הקולות בראש ממשיכים להציק ולהגיד לי לסיים עם זה.
הימים יותר קשים מפעם.
ואם ניפרד ואתה בעצם האחד שלי,
איך אוכל לחיות עם עצמי בידיעה שאני זו שגרמה לך ללכת?
ואם אסיים בגיל 50 עם 12 חתולים שאני בכלל לא אוהבת אבל העיקר לא להיות לבד,
כי האחד שלי כבר לא שלי.
אומרים שלכל סיר יש מכסה, ואם אתה המכסה שלי,
יש מצב שאתה מכסה אוניברסלי כזה שמתאים את עצמו לסיר?
האם אשאר סיר ללא מכסה לנצח?
האם אשאר עם המכסה הנוכחי שלי, שקצת לוחץ ואולי לא ממש מתאים אז כל המרק נוזל ממנו?
אני טובעת בדמעות ומחשבות,
מדליקה עוד פייסל ובוהה בך,
אתה שלי. אתה רק שלי.
ואני, אני שלך?
;){kind=link}