עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אני בבית.

30/04/2017 22:35
Daniel .
בוא נשכב, החדר קצת מסתובב לי. 
אני אגלגל סיגריה ואתה תמצא את המצית בין האקסלים הריקים.
"את כמו ציור.. אני יכול להסתכל עליך לנצח. "
"פסיפס, אני ציור פסיפס."
"מחוספסת."
אני אעצום עיניים ואתה תמשיך לבהות בי. 
מחר נפסיק לדבר כי הבן זוג שלי חוזר לעיר. 
"אנחנו לא נצליח בתור זוג"
העיניים שלי ישארו עצומות רק לרגע והסקרנות תגבור עליי, 
אהיה חייבת לראות את המבט שלך כשאתה אומר את השטויות האלה. 
אני כנראה אחייך, 
"לגמרי"
לגמרי טועה. 
לפני שאספיק לקחת עוד נשימה כבר תירדם, אסתובב בשקט ותחבק אותי חזק יותר. 
כמה נשיקות קטנות בעורף ותירדם שוב בזמן שהנשימות שלך יחממו אותי. 
אנחנו נקום בבוקר אבל נשאר במיטה עד הצהרים. 
אתה תצטרך ללכת אבל אפתה אותך להשאר, אתה מת על זה. 
וברגע שתצא מהדלת ותשאיר אותי פה לבד
אשים את המסכה האהובה עליי ואהיה האישה הנאמנה שלו. 
הוא לא ישאל, לא יהיה לו אכפת. 
העיקר שאהיה שם לימים שהוא נמצא. 
עוד שבוע אוריד מולך את המסכה ואתה תנגב את הדמעות שהציפו אותי מתחתיה. 
ואנשום אותך. 
"היי"
"היי"
עכשיו, אני בבית.  
edyaרות.IM AL
אחת שיודעת
04/01/2018 08:57
אז למה להישאר איתו אם מישהו אחר עושה אותך מאושרת?!
את נשואה?

אני מבינה את הקושי להיות עם מישהו ולא להיות מאושרת..אבל או שחייב לפתור את זה או לעזוב וללכת אחרי האושר הפנימי שלך.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

אודות
לבדי אני אשרוד את המלחמה שלי , לא משקרת לאף אחד כל האמת יוצאת החוצה .

danielbriga41@gmail.com
חברים
TigerLilyJennysmooth criminalנערת הגורלThe Girl with Two HeartsKedish
MaskedCatmy nicknamesee from the heartLonely guy
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון