עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

גידול וזה

08/10/2015 13:44
Daniel .
היא יושבת בחדר ההמתנה בלחץ.
-"זה תמיד מתעכב ככה?"
אף אחת לא עונה לה.
-"אליה בן דוד?"
היא מסובבת את ראשה, זה הרופא קורא לה. 
היא מתהלכת במהירות לתוך החדר. 
-"מה קורה אליה?"
-"בסדר.. יש לי דימום שלא מפסיק.."
-"זה מהגלולות?"
-"אתה הרופא פה... תגיד לי אתה."
-"תורידי מכנס ותחתון ותשכבי על המיטה."
היא נשכבת בלחץ. הוא מכניס את המכשיר לתוכה. 
זה כואב, היא חושבת. 
עוצמת עיניים בחוזקה.
-"אוקי.. בואי נעשה משטח."
משטח? מה זה משטח? זה נשמע רע...
-"את מוכנה?"
היא רואה מקל אוזניים גדול מולה. 
-"מה.. מה אתה עושה עם זה?"
-"זה בסדר, זה לא יכאב. רק יציק טיפה."
הוא מחדיר את המקל לתוכה. זה באמת חא כואב היא חושבת. 
הוא מוציא אותו ואוטם אותו. 
-"תתלבשי."
-"הכל בסדר דוקטור? מה יש לי?"
-"זה בשביל למנוע חשש לגידול. יהיה בסדר."

עברו יומיים. עברו שבועיים. חודש וחצי גם חלף לו ועדיין אין תשובה מהבדיקה.
-"הלו? דוקטור מיכאל? זאת אליה בן דוד.. עשיתי משטח לפני חודש וחצי."
היא שמעה רק את רעש תקתוק המקלדת.
-"כן.. אליה תוכלי להגיע לפה?"
-"כן וודאי מתי?"
-"הכי מהר שתוכלי."
הלב שלה נפל. זה לא טוב. זה בטוח לא טוב.

-"אליה.. יש לך גידול על הרחם."
-"זה נקרא פפילומה? קראתי על זה.. אהיה עקרה נכון? לא אוכל להביא ילדים יותר..."
-"בלי פאניקה. נעשה לך עוד בדיקה לבדוק את הגודל של הגידול. אני מאמין שהוא קטן וניתוח קצר יסיר אותו."
בשלב הזה היא כבר לא שמעה אותו. 
בדם געש באוזנייה. 
אני רק בת 17.. רק 17!!! 
למה אני למה דווקא אני?
-"אליה? את רוצה מים?"
היא לא ענתה לו. 
הוא הרים את ידה וגרם לה לאחוז בכוס קרה. 
-"יהיה בסדר אליה. תסתכלי עלי, אין סיבה לבכות. את תהיי בסדר."
היא קמה רועדת.
-"תודה דוקטור.. תודה."

!!!Leoemmaשאריות של החייםmarisela
emma
08/10/2015 15:50
יש שיאמרו שהטבע סלקטיבי ומחושב, אבל האמת היא שהטבע אקראי, לכן קורים דברים חסרי הסבר, ולמרות שיש היגיון ההיגיון נראה לפעמים לא הגיוני. זו שרצתה לחיות את חייה תכעס על הבשורה המרה הזו, וזו שחיכתה שמישהו יגאל אותה מייסוריה דווקא תרגיש הקלה ומעין ציפייה לבוא התהליך שאולי יביא למותה. הכל עניין של פרספקטיבה, לכן אליה בן דוד צריכה ללמוד על הפרספקטיבה שלה, ללמוד על החוזק והתעוזה, לתת מקום לכעס ולצרוח שזה לא הוגן בקולי קולות או בתוככי נפשה, אבל בכל מקרה למצוא את דרכה חזרה, להתענג על המאבק גם עם הוא כרוך בסבל, להיות פייטרית ולא לוותר על מה שהיא עוד רוצה. 17 זה רק מספר, זה לא הגיל האמיתי, זה לא מספר מה הספקת לעשות ומה לא, ובסוף הרי זה מה שמשנה - כמה הספקת באמת לחיות? והאם היו אלו חיים כמו שרצית או שמא היית רוצה להחזיר את הגלגל לאחור ולעשות דברים אחרת.. ועכשיו משלמדת על ערך החיים עבורך, לאן תרצי לפנות? מי עוד נשאר לך להיות?
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

אודות
לבדי אני אשרוד את המלחמה שלי , לא משקרת לאף אחד כל האמת יוצאת החוצה .

danielbriga41@gmail.com
חברים
TigerLilyJennyThelseנערת הגורלThe Girl with Two HeartsKedish
MaskedCatmy nicknamesee from the heartLonely guy
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון